סחלב

גמור למנהג שלי לא לחשוב, פשוט לגרום לדברים לקרות ואז להשליך אותם לאחור, למעמקי התודעה, שם הם ממתינים בסבלנות עד שאחליט להתפנות אליהם, דבר שלא קורה הרבה.

(אוף, זה היה משפט ארוך)

אז הבוקר, משום מקום כאילו, עולים וצפים הרהורים, מחשבות משתלטות עלי ואין לי אפשרות לעצור אותן. אירועים מהעבר עולים בזכרון, מעורבבים כמו החרוסת של אתמול בערב, דמויות, משפטים, הכל מתערבב ואני בדרך לקריסת מערכות טוטאלית.

יכול להיות שזה בגלל שהגוף שלי כואב ומותש מסשן משפחתי אל תוך הלילה שהאיבר היחידי שפועל אצלי עכשיו הוא המוח?

בכל אופן, גוררת את עצמי למקלחת ומיד אחרי זה מתניעה לים.