סחלב

אל תרשי לעצמך לנוח, אל תאפשרי לשמירה להתרופף, אפילו לא לרגע אחד, זו רק אשליה מתוקה.
אז נדמה לך שהחתול הגדול הזה התרכך, את רק מדמיינת שאחיזת היד הגדולה שלו בצווארך התרופפה והסלחנות שבה הוא מתייחס למעשייך היא פרי דימיונך.
אל תטעי.
בכל רגע את יכולה לשמוע את קולו מרעים עליך, את הזעם המודחק (או שלא) ואת המילים הנשלפות כסכינים, אלו שמעלות דמעות בעינייך, דמעות של הסכמה, חרטה, ובעיקר הרגש הספציפי ההוא שאת מסרבת להודות בו אפילו בפני עצמך.
אז תשימי לב ילדה, אל תתני לדמיון להוביל אותך. אל תורידי את המגינים, תשאירי את הזקיפים על עמדתם.

ובכל זאת, לא מפנה את מקומי, לרגליך.