לפני 8 שנים. 28 בספטמבר 2016 בשעה 22:10
ההרגשה היא כמו לרדת מסחרחרה שאיבדה שליטה על הסיבובים של עצמה.
הראש עדיין מסתובב, הגוף מנסה להחזיר לעצמו את שיווי המשקל, מסרב להאמין בכח המשיכה ומתנדנד מצד לצד.
כן, ירדתי מהקרוסלה שעטפה את החיים שלי בזמן האחרון. הייתי אמיצה מספיק או טיפשה ממש, אבל עשיתי את זה.
חרטות?
בודאי.
אז כמו ג'ון אני יושבת מהצד ומביטה בגלגלים שמסתובבים גם בלעדי, אין לי צל של ספק שהסחרחרה תמשיך בדרכה לשום מקום אבל אני כבר לא אהיה ישובה על הסוס הכי יפה והכי ורוד שתלוי על העמוד, ואני לא אסתובב במעגל לשום מקום והראש שלי יהיה על הכתפיים לשם שינוי.
חרטות?
בודאי.
