סחלב

אופטימיות היא לא מילה גסה, אם היא היתה טובה לפרס, היא טובה גם בשבילי.
אז החלטתי לפצוח בהחלטה חדשה לשנה החדשה: אופטימיות היא שם המשחק מעכשיו.
אני אהיה אופטימית מכל כיוון, תקווה זחוחה שהוא יתקשר, תקווה שהחיים שלי ישובו למסלול התקין שלהם ותקווה מטופשת לסערה שתבוא ותכבוש אותי שוב כי מי אני ומה אני בלי קצת בלאגן בעולם הקטן שלי.

תקופת החגים משבשת אותי. משפחתיות יתר לא ממש מעודדת אותי, אני זקוקה לדברים שמעבר. החיוכים שאני מפזרת במפגשים כאלה, הארוחות שלא מסתיימות והשיגרה החגיגית מערערים פינות חשוכות בתוכי ומרדימים את המופקרת שבי (כמו שמישהו מתעקש לקרוא לי באדומות ללא הסבר).

ומה בסך הכל ביקשתי לעצמי?
רגש, והרבה ממנו, יחס מבלי שיהיה שלילי וקצת כאב תוך כדי עונג.
אני הרי מכירה את המשחק, מכירה טוב.
אתה בא לשחק איתי?