סחלב

נכתב בבוקר.

חוזרת במונית מלילה של אהבה הישר לזרועותיו של החוקי, מתכנסת לתוך חיבוק עמוק וחם משנת לילה מתוקה, חיבוק שמקבל אותי חזרה ויכול להכיל הכל.

השעות שעברו עד החיבוק הזה היו מלאות עונג. התחילו בארוחה והמון מרלו במסעדה בדרום והמשיכו במיטה רכת מצעים, לילה שלם של התמסרות.
הוא מכיר אותי, יודע בדיוק מה המינון שלי ונזהר שלא לעבור את הגבול.
יודע עד כמה אני מסוגלת לסבול ומה גוון הצבע האדום שהטוסיק שלי יכול להגיע אליו כשאני ישובה עליו והראש שלי בכוכבים.
מנטרל את עצמו ואת מחשבותיו מכל רסיס של מידע שאינו כולל אותי. הוא איתי בשלמות מופלאה.
הוא מסתפק בהודעה קצרה שנכנסתי הביתה ועד שלא אעיר אותו שוב, הוא ידמום, יניח לי לנפשי עד שארצה בו שוב.

ואתם יודעים מה?

זה הולך להיות יום טוב, יום של חיוכים, יום כזה שאת יודעת בבטחון שעשית את הבחירה הנכונה, בשבילו ובשבילך.