לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סחלב

לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2016 בשעה 12:27

התעוררתי מוקדם הבוקר, בעצם מתי הלכתי לישון? ומי זה היה שקבע טיול לצפון הבוקר? נדמה לי שאני החלטתי על המסלול אבל אני כל כך מטושטשת שאולי זה לא נכון...
אירועי אמש חולפים לי מול העיניים, כמו סרט לא ערוך, קטעים קטעים, אולי אם אשן הלילה, הם יסתדרו בסדר הגיוני.
מסיבה ונילית בטוסיק הקטן והלא בתולי שלי. גברים מעורטלים בחלק גוף העליון מסתובבים סביבי ונשים מדהימות עם כוסות אלכוהול נעות בקצב המוזיקה. זוגות זוגות, לא מתערבבים, לא מפריעים לפרטיות, הכל כמו חלום על ענן, וכל הזמן הידיים שלו מטיילות על גופי ולא מניחות לרגע. הוא מפטפט עם חבר והאצבעות שלו נשלחות לתוך החזיה שלי, מגרות לי את הפטמות, אני חצי מעולפת והוא ממשיך בשיחה נינוחה.
אחרי שלושה גביעי שמפניה הוא עטף אותי בשמיכה רכה והוביל אותי למרפסת החשוכה והקפואה כשהוא משעין אותי על המעקה ונצמד אלי מאחור. אני מרגישה אותו פורם את כפתורי המכנסים שלו ואת החום שבוקע ממנו. במקביל הוא פותח את הסוגרים של החזיה ומשחרר את השדיים שלי לאויר הקר.
כשזה נוגע לסקס, הוא ממעיט בדיבור, מלמד אותי להבין אותו גם ללא מילים, מניח בידי שפופרת קטנה ולוחש לי קרוב קרוב באוזן: החלטה שלך, יכאב או יכאב פחות.
כשכבר נותנים לי להחליט משהו, אני לוקחת את זה בשתי ידיים.
אז הסתובבתי אליו, אמרתי לו שאני מעדיפה את הלחות הטבעית וירדתי על ברכיי כדי להכניס אותו עמוק לפה ולוודא טוב טוב שהכל יהיה רטוב כמו שצריך.
כשהכל הניח את דעתי, הזדקפתי והסתובבתי כדי לראות את הנוף וגם כדי לתת לו זוית נוחה לחדירה לטוסיק שלי.
והוא אכן חדר. בתחילה לאט כדי שאוכל לאסוף את נשימתי ולהירגע, להרפות את השרירים, לחוש אותו עובר את הפתח הצר, להרגיש את הכאב המפלח ולאהוב אותו.

כשהיה בפנים לכל אורכו, השתהה ושלח את ידיו לעבר השדיים שלי, מלטף בעדינות ומועך בגסות, השיניים שלו נוגסות בעורפי בקשיחות ואני יודעת שהסימנים ישארו גם אחרי שאחזור הביתה.
ואז הוא התחיל לנוע בתוכי, מפלש ומפלס לו דרך, מסמן טריטוריה, כובש. מכאיב עד טירוף ומענג, יד אחת מפסלת מחדש את מיתאר השד שלי והשניה כבר למטה, אצבעותיו ישירות על הדגדגן שלי, מעסות, לשות, מפוצצות את גופי לרסיסי הנאה צרופה. הוא ממתין לזיקוקים שייגמרו ומגביר את קצב הפעימות שלו בתוכי עד שגם הוא מתפוצץ והגניחות שלו הם פעמונים באוזניי.
ואז הוא נעצר, הידיים שלו מחזירות לי את שיווי המשקל ואיברו נשלף באיטיות מתוכי.
הוא מסובב אותי, מרים את הפנים שלי אליו ואני מתרוממת על קצות האצבעות כדי להגיע לנשיקה המהממת שלו, נשיקה ששולחת ניצוצות ישירות לסינופסים במוח שלי, אני מנסה לעטוף אותו בזרועותיי ורואה מאחורי העורף שלו שיש לנו קהל ומנסה להתאפק שלא לקוד קידה אחרי מופע שכזה.
אז מה הפלא שאני מתקשה לשבת במכונית המטפסת לצפון הבוקר?

Aציבעוני​(אחר) - תענוג צרוף שאת
לפני 7 שנים
סחלב37 - תודה!
לפני 7 שנים
סחלב37 - תודה!
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י