סחלב

הוא שולט והוא קשוח והוא עמיד בפני התחנונים והיללות שלי והוא מחזיק מעמד ולא מפשיר אפילו טיפונת ורק גורם לטמפרטורה שלי לעלות.

פעם, לא לפני הרבה זמן, הורשיתי לקרוא לעצמי "שלו", אבל כבר לא.

ועכשיו, אני נוטפת דמעות של חלב שנשפך מצד אחד ונוטפת טיפות אחרות מצד אחר רק מהמחשבות עליו.

והוא יודע שזה נכתב עליו, הוא יודע שהשאר הם רק ניסיונות ליבש את הרטיבות השופעת, ללא הצלחה של ממש.

מה יהיה?