לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 11:53
אני לא רוצה לכאוב בשבילך.
שריקת השוט שלך מאיימת עלי ומפחידה אותי ואני אייבב בכל זמן החיבוק של אחרי אם הדם שלי יאדים את הסדינים.
אני רוצה שתגרום לי לכאוב בשבילי. שתעשה שאדמם משתי העיניים, ושהדם המחומצן ישחיר לי את הלב.
אני משתוקקת לבכי שירעיד את כל גופי, לדמעות שירטיבו אותי ולשיחרור שיקרה אחרי.
אני מחכה לחיבוק שלך, לנשיקה על המצח, לתחושה של: אני כאן, עכשיו תרדי מהענן השחור הזה שרקמת לעצמך ותחזרי למציאות.
הגוף כואב, הנפש כמעט נופחת נשמתה,
ועם כל זה - אין מאושרת ממני עכשיו.
מרשה לעצמי (באישורו) להיות הכי נזקקת בעולם, הכי משתפכת ולפלוט כאן את ביוב רגשותיי.
