לפני 7 שנים. 18 במאי 2017 בשעה 5:41
מילים לא מפחידות אותי,
אתה, לעומת זאת, דוקא כן
אבל המטרה הזו שנמצאת מולי, מפתה הרבה מעבר לגבולות שלי ואני כבר לא מסוגלת להתעלם ממנה.
נכון שאני לא מגיעה באריזה הנכונה, ונכון שאני עומדת זקוף מולך, אבל עד כמה שאעמוד גבוה, אתה מתנוסס כמו מגדלור גבוה מעלי, ובאור קורן מראה לי את הדרך.
כמה נעים לך להוריד אותי מהגובה הזה עד שאתייצב על ארבע, גחון צמוד לאריחי הרצפה, ממתינה בנשימה מקוטעת ורגליים רועדות למאסטר?