סחלב

אני אלבש את השמלה האדומה, כדי להרגיש כמו חפץ, כמו הגלימה האדומה שמתנופפת מול פניו של השור, כדי שתנגח בי בעוצמה.
מתחת כמו תמיד בלי תחתונים, כשאגיע קרוב אוריד גם את החזיה, כדי שתוכל להגיע לפטמות הזקורות שלי ללא הפרעה. אאתר את השירותים הכי קרובים ואשלח לך הודעה שאני מבקשת שתבוא.
ברור שיקח זמן עד שתגיע, אבל אני כבר אמקם את עצמי בתנוחה שבה יהיה לך הכי נוח, ידיים מונחות על מכסה האסלה, רגליים בפישוק רחב, ראש למטה וטוסיק מתנוסס מעל.
צריכה אותך, שתביט בי ותהיה מרוצה מהמראה שלפניך, תירק על חור התחת שמחכה לך ותחדור אליו, הפעם בלי עדינות או השתהות, בלי לראות את העיניים הדומעות שלי ובלי לשמוע את יללות הכאב האלה שמפריעות לך.
תשתמש בי, אני כאן מתחתיך, קצת רועדת אמנם אבל מוכנה לקראתך. תנער ממני את את הרצונות, את המאווים והפנטזיות, תשאיר אותי נטולת אגו, פעורה.
אתה בטח מחייך עכשיו בחוסר אמונה, המחשבה שעוברת לך בראש היא "סתומה, ברור שהיא לא תעמוד בזה" (טוב, אולי בלי המילה סתומה, זה לא הסגנון שלך) והאמת היא שגם לי קצת קשה להאמין, אבל אני רוצה, מאוד רוצה, לגרום לך נחת רוח, וזה הרי מה שחשוב.