סחלב

אני תמיד רוצה את מה שכמעט בלתי ניתן להשגה, וכשאני משיגה, הרגל נשלחת כמעט בלי לשים לב ובועטת בדלי המלא מים.
דבר ידוע הוא שמים תמיד שואפים להגיע למקום הנמוך ביותר, ואני הרי כבר לא שם.
אז עשיתי את זה שוב. בלי לדעת, בלי להבין ואי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, ונענשתי.

הפסיכולוג הפרטי קורא לזה "הדחף לכבוש" וטוען שהכל אצלי בראש, שאני מניחה הילה על ראש המיועד והילות נוטות להתעמעם. הוא אומר שלרוב אנשים עושים את זה פעם אחת אבל בדרכי היחודית אני נוטה לחזור על זה שוב ושוב. נראה לי שהוא סתם ניסה להחמיא לי.
מצד שני הוא אומר שהכל נובע מפחד ושאני נהנית מהמשחק הזה, גם אם בסוף אני זו עם הדמעות.
מחכה לשחרור בערבות. או שלא.