סחלב

ערב. הראש שלי מסוחרר, כאילו מתעוררת מחלום מתוק, הגוף שלי כואב, מגיב למה שמתחולל אצלי בראש, אני מתנערת משאריות החלום, מסיטה את השמיכה וממקמת את הכרית הרכה באמצע המיטה, כשאני עירומה לחלוטין אני כורעת עליה, מניחה את הלחי הרותחת על הסדין הקר, שפופה ונכנעת מציגה לראווה את חור התחת שלי שמשווע אליו, מרגישה את הרטיבות הנובעת ממני מלחלחת את בד הכרית, מחכה לעונג המופלא שעולה וצומח מתוך הכאב, מצפה ליד שלו שמחזיקה את הגוף שלי למטה, למקום שהוא רק שלי. מדמיינת את הקול הרועם שלו מנחית הוראות ומנחה כיוונים, כשאני מנסה לשווא לשמור על שיווי משקל תוך כדי תנועות וירטואוזיות שלא היו מביישות לוליין קרקס.

מניחה את המצלמה בדיוק ממול ומצלמת עבורו שני חורים שממתינים רק לו.

שולחת.