סחלב

חוף הים, בדיוק בנקודה האהובה עלי, הלשון שלו ממוקמת בדיוק בנקודה האהובה עלי....
שלוש לפנות בוקר או אמצע הלילה, תבחרו, ספסל לבן, פנס רחוב שמישהו באדיבותו ניפץ והשמלה השחורה שלי נבלעת היטב בחושך.
הוא לא צריך תאורה, הוא מכיר את הדרך טוב, יושב על המרצפות הקשות כשהרגליים שלו מתחת לספסל שאני יושבת עליו, הרגלים שלי מונחות בנוחות מרובה על הכתפיים שלו, הראש מוטה מעט לאחור, העיניים עצומות.
הנשימות שלי כבדות, אין כבר אף אחד בטיילת ואני מרשה לעצמי צניחה חופשית לתוך התענוג .
אני מציצה לעברו אבל הוא עסוק, שתי הידיים שלו שעונות על הספסל משני צידי הגוף שלי וכל הווייתו היא לספק אותי, אני מרפה את הגוף ומניחה לאורגזמה מטלטלת לשטוף אותי.
את השיניים הלבנות שלו אני דוקא רואה, הוא מחייך.
"עכשיו תעלה לספסל" אני אומרת, בא לי לשבת עליך.