אני אדם של קיץ בד"כ.. לא אוהבת קור וגשם אבל הבוקר דווקא מתאים לי מזג האוויר הסוער הזה :-)
דומה להרגשה שלי.. סוער בחוץ בדיוק כמו שאני סוערת מבפנים..
אני נוהגת ברכב בכביש מהיר.. גשם בלי הפסקה, יום אבל די חשוך בחוץ.. זה נותן לי תחושה ורצון להתכרבל, להתכרבל אבל גם להשתולל מתחת לשמיכה.
מחברת את הנייד לרכב ומשמיעה את blue jeans של לנה דל ריי. השיר מהדהד בפול ווליום והוא מתאים לי למוזה. הרגל לוחצת על דוושת הגז והרכב טס קדימה.
במפתיע אני מרגישה את הנוכחות שלך מאחוריי במושב האחורי. היד שלך נשלחת מאחוריי ואוחזת בצווארי ואני תוך כדי נהיגה. אתה מהדק את האחיזה שלך יותר ויותר.. הגוף מתרגש מתחושת הסכנה והמגע שלך ביחד.
אתה לוחש לי ליד האוזן כל מיני לחישות מלוכלכות שמכשפות אותי.. מגע השפתיים שלך שמרפרף ליד האוזן שלי בליווי הקול שלך עושה לי צמרמורות בכל הגוף.
הרכב ממשיך לחלוף במהירות על פני רכבים אחרים. מתחיל להיות לי קשה.. קשה לי לנשום, העיניים דומעות, אני לא ממש מצליחה לנשום.. מתחננת לאוויר.. הידיים רועדות על ההגה, כבר לא רואה את הכביש, הכל כבר מטושטש, מפחדת, מתרגשת, מבולבלת.. הכל ביחד אבל סומכת עליך שאתה בשליטה.. כי אני כבר לא, בכלל לא..
אתה מרפה בדיוק בזמן לפני שאני מתעלפת, אני גומעת את האוויר במנות גדולות ומתקשה להרגע. הלב שלי דופק במהירות מטורפת וכולי רטובה..
רוצה אותך בתוכי עכשיו, הכי חזק, הכי סוער, הכי פועם כמו הלב שלי..
עוצרת בצד