לפני 5 שנים. 3 בספטמבר 2019 בשעה 19:33
כבר הרבה זמן מרגישה ככה,
חסרת כל רוח חיים,פשוט יושבת על הגדר,
חסרת תשוקה לחיים - הם עוברים, לא יפה, לא מיוחדת
חוסר ריגוש במין, בחיים, הכל תפל וחסר טעם.
פה ושם נפגעת מהמילים הקטנות או מרמת ההשקעה לא בי.
יום האכזבה , העלבון יושבת ובולעת דמעות , נמנעת משיחות כאלו שיגרמו לי לבכות.
הרגשת ה"מוסללות" מכה בי.
החוסר תשוקה להחיים,
היום יום שוחק אותי, ממש כמו צמיג שכבר בסוף ימיו.
איפה הסקס הפרוע , ה"אלימות" באמצע הרחוב?
איפה הערפד נעלם, תחושה של חוסר תועלת וניסיון ב"לא להפריע"
הרבה יושב לי על הלב.
חוסר כוח להתמודד ולעבור את גלגל השיניים של היום הבא.
הרגשת אופריה של טוב לי וכייף לי , היכן את?
