לפני 10 שנים. יום רביעי, 14 באוקטובר 2015 בשעה 8:27
את יודעת מי אני. את ראית את הפנים האמיתיות שלי - אלה שנחשפות כשאני שם את המסיכה.
ביום זה כמו להיות שחקן - אור היום הוא התאורה שלי, הרחובות הם הבמה והאנשים מסביבי, ניצבים כולם. הכל מחזה, עם פנים מזוייפות, מאפורות, מכוסות - אלה שמתחת למסיכה. הגבר המנומס, הענייני, הנחמד... הגיקי לעיתים.
אני הולך בין עשרות האנשים שם בעולם ואני לא רואה אותם. אבל את... אותך אני רואה. ואת רואה אותי כמו שאני. את הפנים האמיתיות שלי, את המסיכה.
רק את מכירה אותי.
*מוקדש לטיזרית ;-)