לפני 8 שנים. 22 בינואר 2016 בשעה 17:27
העיניים הגדולות האלה.
החיוך הזה שמופיע פעמים נדירות מידי.
והריח שלך... הריח המשכר הזה.
הם נשארים איתי כשאת הולכת...
הם מחזיקים אותי עד הפעם הבאה.
היה לך קר כל כך בלילה. רעדת לי בידיים. אבל התעקשת שאת בסדר. הצחקת אותי, כי ניסית להיות גיבורה. להראות לי שאת חזקה.
עדיין לא הבנת שאת לא צריכה להוכיח לי כלום.
אני כבר שלך.
אז אני מחכה לך. כדי לפתוח לך את הדלת ולראשונה מזה נצח, להכניס מישהי אל תוך ליבי.. אל תוך חיי..
ברוכה הבאה לעולמי, קטנטונת.
היכנסי, יש עוגיות...
