"אני יודע מה אתה חושב," אמר אדי, ברוגע, קולו השקט עומד בסתירה אל מול המציאות המחרידה של המצב, "אבל אני באמת לא מתכוון לעשות לגוף שלך שום דבר שאתה לא תרצה שאעשה. זה הכל מעין הדגמה, אתה מבין? הדגמה של מה שאתה יכול בסופו של דבר לצפות לו בעצמך, ואתה באמת לא צריך לעשות שום דבר חוץ מאשר לצפות.
קובי?" הוא נקש באצבעותיו, וחברו הטוב ביותר של משה - אותו אדם בדיוק שעזר לאדי להכניע וללכוד אותו, עם חיוך מאושר על פניו לאורך כל הזמן - נשכב ליד גופו הכבול של משה על המיטה, מביט אל תוך חלל החדר כאילו הרעיון של רצון חופשי פשוט מעולם לא עלה בדעתו.
"אני בטוח שאתה מאמין שבגלל שהקשר שלנו התחיל על בסיס כל כך... ובכן, כל כך גרוע, בוא נגיד," צחקק אדי, "שלא אוכל להשיג דריסת רגל במוחך כמו שעשיתי עם קובי כאן.
אתה כמעט בוודאות חושב שאתה חזק מדי בשביל זה, ובטח רימיתי או סיממתי את חברך איכשהו כדי להתחיל להביא אותו למצב של חוסר התנגדות צייתנית. אבל אני מבטיח לך שהוא התחיל בדיוק כמוך, עם אותה רוח של התרסה ועם אותם חבלים סביב גופו, ולא הייתה לי שום בעיה לשחוק את כוח הרצון שלו עד כדי כך שהוא אפילו לא צריך חבלים יותר. קובי ?"
אדי הקיש שוב באצבעותיו, וחברו הטוב ביותר של משה התייצב בדיוק באותה תנוחה שמשה עצמו היה בה, זרועותיו שלובות מאחורי גבו, וקרסוליו וברכיו צמודים זה לזה. אדי דחף מחסום פה כדורי ואדום בין שפתיו של קובי, והדמיון ביניהם הפך מושלם .
"אז אני רוצה שתסתכל עליו, משה," לחש אדי, תוך שהוא משעין את משקל גופו על הגוף השרוע של קובי ונותן למשקלו לדחוף את איבר מינו לתוך החור המשומן והרעב של קובי. "תסתכל עליו באמת, שים לב היטב להבעת הריקנות של אושר מוחלט וחסר מחשבה מאחורי עיניו בזמן שאני מזיין אותו כגמול על בגידה באדם שפעם היה לו אכפת ממנו יותר מאשר כל דבר אחר בעולם.
אתה יכול לדמיין כמה עונג זה בטח דרש, כדי לערער את כל אחד ואחד מהעקרונות שלו בצורה כל כך מוחלטת, משה? אתה יכול לדמיין בראשך את האקסטזה העצומה והמוחצת שבטח הצלחתי להחדיר למוח הפגיע שלו? אני מזיין את כל העונג הזה לתוכו כרגע שוב מההתחלה, משה. מתגמל אותו שוב על הכניעה. על הבגידה שלו בך. הוא לעולם, לעולם לא ירצה לברוח משליטתי, כי זה פשוט מרגיש לו טוב מדי להיות שלי."
משה סובב את ראשו והביט הצידה, נואש להפעיל איזשהו סוג של כוח רצון והתנגדות ככל שיכל לנוכח המצב הנורא והקשה הזה. אבל הוא עדיין יכל להריח את הריח הסמיך והמשכר של הזרע הדולף מישבנו של קובי, והוא עדיין יכול היה לשמוע את קולות הלחיצה הרכים בכל פעם שאדי נדחף פנימה והחוצה... וכמובן, קולו עדיין היה באוזניו כל הזמן. "ציות מרגיש טוב, בדיוק כמו שאתה יכול לדמיין לעצמך, משה. כשאתה מסתכל עליו, ורואה אותו נראה בדיוק כמוך, רק הרבה יותר מאושר. אתה לא באמת יכול לעצור את עצמך מלחשוב עד כמה טוב זה בטח מרגיש להיות שרמוטה שטופת מוח כמו החבר שלך."
קובי גנח סביב מחסום הפה, צליל של גבר בעיצומה של גמירה אדירה ובלתי נמנעת... ובתחושת ייאוש עיקשת, משה הרגיש עונג עמום של הזדהות והנאה בין רגליו, והבין בפאניקה שזו רק ההתחלה.