הוא עבר את כל שלבי הסינון. גילה סבלנות שאין כמוה למרות שעברתי את הקצה בהרבה. זה הפליא אותי. שבועיים התחנן למענה באפליקציה החסוייה.
הגיע לשלב האחרון; נחתם ההסכם. נקבעה הפגישה.
טעות ראשונה- איחור בשתי דקות ועשרים וחמש שניות.
הנסיעה ארכה כ45 דקות של שקט מוחלט. הרדיו דולק על תחנה שאני אוהבת, והרוח מנשבת בחלון.
לא שוכחת את זמן ההמתנה שלי, למרות שיצאתי באיחור של רבע שעה.
הגענו. הוא מרים אצבע לפה בכדי לקבל אישור דיבור. מקבל אישור
''המלכה כועסת כי לא המתנתי במקום הנכון?'' שואל.
יפה הוא מבין עניין למרות ש'מכיר' אותי שלושה שבועות ואפילו לא פגש אותי.
אני לא עונה. הוא עדיין עם ראש מושפל. אושר לו להביט על כפות רגליי בלבד.
פורמת את הסרט העוטף את שיערי. מכסה את עיניו.
ידו נשלחת אל פיו.
''דבר'' אני אומרת.
'' מלכתי אוכל לדעת מה את מתכוונת לעשות?''
''לא! תשאר בבוקסר בלבד. רד לריצפה ותשכב על הגב!''
אני קולטת זווית של חיוך מצידו. חושבת שהאיחור שלו היה בכוונה.
מכוונת אותו לאיזור הרגליים של המיטה. כל יד נקשרת לכל רגל של המיטה. קושרת את רגליו אחת לשניה.
הולכת לארון מוציאה את הנשק הסודי. מכינה כוס מים עם קשית. כיוון שהוא כבר קשור.
''בכל פעם שתרצה לשתות עליך לסמן עם האצבעות את הסיפרה שלוש. אם תרצה לדבר עליך לסמן את הסיפרה אחת. במידה ותרצה שאפסיק עליך להרים עשר אצבעות.ברור?''
''כן מלכתי'' ומרים אצבע אחת.
''דבר''
''מלכתי, אני מואד חושש שמה שאת הולכת לעשות יכאב לי''
'' טיפש! תחזור על מה שאמרתי'' אני מתרגזת.
''בכל פעם שארצה לשתות.....'' הוא חוזר על הכללים בדיוק רב. זה מעלה לי חיוך קטן. הוא בהחלט יכול להיות העבד שלי, אין יותר מידי צורך בחינוך.
מתחילה להפעיל את ה'נשק הסודי'.עוברת חצי דקה ואני מתחילה לשמוע 'מממ' עוד שלוש דקות והוא מרים אצבע. אני לא מאשרת לו לדבר.
עוד שתי דקות עוברות, שוב אצבע אחת באוויר. אין אישור.
עוד חמש דקות ושוב אצבע באוויר.
''דבר''
''מלכתי את חייבת להגיד לי מה זה''
''אין דבר כזה שאני חייבת לך משהו! ברור!?'' מתרגזת.
''כן המלכה. סליחה סליחה סליחה''
מעלה את ה'נשק הסודי' רמה. הוא מתפתל, נשימותיו הופכות כבדות. הנשק הסודי מופעל עליו כבר רבע שעה. שלוש אצבעות באוויר.
מניחה כרית תחת ראשו מקרבת את הקשית לפיו והוא שואב חצי כוס. מעלה את רמת הנשק הסודי הוא מתפתל ונאנח הוא רוצה להשתחרר מהקשירות. אצבע באוויר .
''דבר''
''מלכתי יש לי זרמים בכל הגוף מצד אחד אני מרגיש אותו ומצד שני הוא נעלם. גלי לי בבקשה ממה זה קורה. אני מתחנן אלייך'' אומר בין אנחה לפיתול.
''חה'' אני מחייכת
שלוש אצבעות באוויר. אני מקרבת את הקשית לפיו, הוא סיים את הכוס במלואה.
הולכת למלא חדשה כיוון שהוא כבר קשור. מביטה עליו מלמעלה. יודעת שהוא רעב לעוד מהנשק. לא מתקרבת אליו ושומרת על השקט.
אצבע באוויר ואני מתעלמת. שתי דקות מייבשת אותו.
''המלכה!?'' הוא שואל בבהלה.
קופצת עליו כלביאה והוא מקבל סטירה. הלחי שלו בשניה נהייתה אדומה.
''קבלת אישור לדבר?'' ומקבל עוד סטירה בלחי השניה.
''לא מלכתי'' ענה בפחד
''אז מה העניין??''
''חש.. חשבתי שהלכת''
''אתה לא חושב!!!'' מרימה את קולי לתוך אוזנו מתירה את הקשירה מידו הימנית ''תתהפך'' לוחשת בארסיות באוזנו.
הוא מתהפך שוכב על הבטן וראשו על הכרית.
'מתהלכת' עם שתי אצבעות על גבו שמתקמר תוך כדי. עדיין ניכרת בו השפעת הנשק הסודי. בצעדי אצבעות לכיוון הישבן, ונעצרת.
''תתחיל לספור'' לוחשת ברכות לאוזנו.שולפת חגורת עור ומצליפה על ישבנו המכוסה בבוקסר.
''אאאא חת'' סופר בכאב.
בהצלפה ה17 (מתוך 20 שתכננתי) הוא הרים עשר אצבעות. פתחתי את הקשירות.
''תתלבש'' פקדתי. ''נוסעים חזרה''
כך הייתה פגישתנו הראשונה.
הוא לא איחר יותר.
