'לא קוראים לי אסף'

יש את הניחוח של הכוס שלה.

ולפעמים כשרחוק ממנה,

אני תוחב את היד סטייל אל בנדי,

מתיז על אותה היד דוגמית של הבושם שלה,

מסניף את שילוב הריחות,

מוחץ את הכרית,

מכבה עיניים,

וזה עדיין לא זה.

You saw me standing alone

🌙

עם הבנות דודות, אני כזה:

טוב זאת כנראה כלוביסטית.🤦

טוב אין מצב שזאת לא כלוביסטית.🤦

טוב הצדיקה הזאת בטוח כלוביסטית לשעבר.🤦

טוב המשוגעת הזאת בטח הקימה את הכלוב יחד עם כלובי.🤦🤦

שבט של סוטות.

ושום מילה על דוד עמרם.

כשהיא מעידה על עצמה שהיא 'חמדנית',

זה לא כזה חמוד כמו שזה נשמע.

כואב לי.

מסוגל לייצר קיא,

זיעה,

נזלת,

ווסת,

שליה,

גזים,

פיפי

וקקי?

מצטער, זה לא הגיוני.🤦

היא מתקשה לגמור אם אני לא נכנס לה לבפנים

ומתחכך בנקודה הצפון מזרחית המאוד ספציפית,

ומדגדג לה את הדגדגן,

ומוחץ לה את החזה,

ושואב לה את הצוואר,

ולופת את הגרון השברירי,

ומוסיף נשיכות קטנות מסביב לאוזן,

ולוחש עירבוב של מילים מחמיאות ומשפילות,

ובעיקר נוהם.

אני מתקשה לגמור אם אין תחת.🤦

Unless You Are A

שוטרת ב'משטרת בן גביר'.

אוי הצביעות השקטה.

🖕

טוב אז לפני שהמינוי החינמי והקצר מסתיים, לקחתי את ההזדמנות לגזור כמה פיסות עור מהלא מושמדות ומהאווטארים השונים של הכלוביסטיות האהובות עליי, וזו התוצאה:

כשהיפות האלה ממתינות לגמור את העבודה:

מקווה שהרוב לא יזהו את עצמן כי חייב להודות שזה די מקריפ.🤦

להיצמד אליה מאחור,

להזיז לה את השיער,

ללטף בנשיקת צוואר,

לכחכח מעט בגרון,

וללחוש לה בצרידות לא מכוונת-

'חולשה שלי'.

נצמד - כי התחת שלה.

מזיז - כי צמא למבט שלה.

מלטף - כי לא תמיד חייב לנשוך.

מכחכח - כי תמיד נרגש קלות.

לוחש - כי לא מתאים לצעוק.

אוהב - כי זה מרגיש נכון.

לפעמים לא נעים לי לדרוך עליה(אבל רק לפעמים).🌹

בסופש שבו אתה מקבל גם עיסוי בחינם וגם מינוי לכלוב בחינם, מתעוררת בך התחושה שבשבוע הבא עלינו לרעה אתה הולך לשלם ביוקר.

לפעמים בקשר זוגי אנחנו מבטלים אחד את השנייה. זה נורמלי לבוא בתביעות כלפי בני הזוג, או לעשות את מה שמבקשים מאיתנו, אבל זו לא אהבה, זה מין סוג של אימפריאליזם אישי. אפשר דרך דיבורים של אחדות ותמימות דעים בעצם להסתיר איזשהו ניסיון סמוי של השתלטות על מי שאיתי. אז מה עושים עם העובדה שיש לנו שני רצונות? ואיך אותם שני רצונות פועלים כאחד? הרי כל אדם המחזיק בדעה מסוימת נוטה לחשוב שמי שאינו יורד לסוף דעתו טועה. בשביל לפתור את השאלות האלה צריך להבין את היסוד התאורטי: האהבה מניחה את החירות העצמית של כל אחד. להיפרד זו אופציה, אבל החלטתי שאיתה אני חי, אז הגישה המקנה מקום לעמדת האחר היא הפתרון היחיד. לדבר, להתייעץ, לשמוע את הדעה השונה. העקרון הוא ההבנה שהאחר קיים ושיש לו עולם משלו. עצם זה שאתה עובר חוויות מחוץ לה ולא משתף אותה, זה סוג של בגידה. לכן השקיפות היא כל כך אקוטית להישרדות הביחד.

ומעל כל זה, מצד האמת - יותר פשוט שהיא תהיה הדומיננטית בקשר, משום שפעמים רבות הזוג מתנהל מכוח מה שמתרחש בקרבה. כל זוג ותיק יגיד לך את זה.

קיצר, תשתוק ותעשה מה שהיא רוצה.

גם אם כל מה שהיא רוצה זה שתשתלט עליה.🌹🤦