לפני 3 שנים. 4 במאי 2020 בשעה 12:29
אין דבר מספק יותר מחדירה ספונטנית.
ללא תכנון,
לתת לחייתיות לכוון,
לאפשר לטבע לעשות את שלו.
היצר לחדור, הכמיהה להיחדר.
אותה מחשבה מחרמנת, שעד לפני דקה היינו יצורים מובדלים ורק חציצה דקה הפרידה בינינו כדי שנהיה מחוברים כישות אחת שלמה ומשלימה.
עור לעור,
נוזלים מעורבבים,
תאוות בשרים,
רגשות סוטים מסונכרנים,
החיים האמיתיים.