מילים ושיר

כשיורד אני לא אוהב לגשת ישר,

הטיזינג המעצבן מעצים את החוויה. 

אז מעביר את הלשון בין ירכיים פנימיות 

ומדלג מעל המשולש הקדוש.

עולה לטבור ויורד אט אט ושוב מדלג.

מלקק מסביב לשפה התחתונה ושוב מדלג.

מושך את העור כלפי מעלה,

הפעמון מתגלה בתפארתו ועדיין לא נוגע בו,

רק נושף קלות..

אותה נשיפה גורמת לתזוזה.

אותה תזוזה היא רמז עבה להתחיל,

אחרת אקבל ברכייה לפנים.

אז טובל בנגיעה לחה על הקצה ומתחיל בחיכוך.

מאוהב ברגע הזה שאתה מתלבט אם זה הרוק

שלך או הרטיבות שלה

וממתין לירכיים רכות שיחסמו את האוזניים

כדי שלא אשמע כלום ואהיה ממוקד מטרה.

רק הדים רחוקים של גניחות,

תזוזות לא הגיוניות,

רעידות מרגשות..