לפני 4 שנים. 6 באוקטובר 2020 בשעה 12:13
זה לא בשבילי.
אני צריך את הקרב חזיתי ולא משתמע לשני פנים.
לשחרר מעצמך את הבן זונה ולטעום את הפחד
מקרוב בניגוד להנחיות.
לעקוב איך שערה אחר שערה מזדקרת לה בשיא
תפארתה.
לצפות באותה עין חרדה מנסה לעצום את עצמה
ולהבהיר לה שמה שהיא קולטת זה לא אלוהים,
זה בסה"כ בן אדם.
כי אין משהו מבעית יותר מאנושיות ירודה.
להתחבר לברבריות עצורה,
רנסנס לאותה ערסיות דחוקה.