לפני 3 שנים. 25 באוקטובר 2020 בשעה 19:59
כשאני מסניף אותה מבעד לבד המיותר,
אני מרגיש חי.
ממלא ריאות עמוסות בעשן בניחוחה המרפא
וסוף סוף נושם.
מתעטף בקימורים מחבקים,
חודר אל תוך חריצים מזמינים.
מכה בסלע עם לשון תזזיתית
וממתין שיבקעו ממנה אותם מים קדושים.