'לא קוראים לי אסף'

בשנות ה70,

לגעת בה תוך כדי שיחה היה עניין שבשגרה.

לשאר החברות זה לא היווה בעיה,

אבל היא ידעה בתוכה שזו לא הדרך הנכונה.

למרות שזה נגד את רוח התקופה,

תמיד הבינה מה היא שווה.

הביטו בה מוזר,

התייחסו אליה כאל נטע זר.

פורצת דרך, מאתגרת מחשבה.

לא ילדה,

לא נערה,

היא אישה שלא חוששת מהסביבה ומעצמה.

מעריץ אותך-

דודה מהפכנית עמוסה בעוצמה.