קיטשיות מגעילה

עומדים אחד מול השנייה.

שותקים ומרוכזים בלעטות על עצמנו מבטי זימה מלוכלכים.

אני נצמד אליה, עוד לא נוגע.

לוחש לה באוזן הרגישה- "אני רוצה שתטעמי את הסירחון שלך. שתהיי שלמה עם עצמך."

לוקח את האצבע ומחליק לתוך הפה שלה, יד שנייה מפשקת את הישבנים.

מוציא את האצבע הרטובה ומלטף את הטבעת ההדוקה. מבריש אותה עם הרוק של עצמה, בסיבובים ובלחיצה רכה וארוכה. מרגיש איך אט אט היא חיה בשלום עם הזוהמה. נפתחת, מוכנה לקבל אותי אל תוך האפלה.

האצבע מתחילה לאבד נוזלים, אז מחזיר אותה אל תוך הפה החמים שתטעם קצת מהאנושיות שבה.

ככה הלוך ושוב עד שאני כבר לא מרגיש צורך לדחוף. היא כבר עושה את העבודה לבד..

בולעת לי את האצבעות,

מבליטה ומפשקת ללא הוראות,

מתנגשת חזיתית עם התחת באצבעות הלחות.

חושפת אותי לסדום ועמורה שלה. לגיהנום הפרטי שבתוכה.

חיוך מבויש מתחיל לצוץ אצלה ובאותו רגע, שנינו כבר יודעים שהיא השלימה את התהליך של אותה קבלה עצמית סוטה.