מילים ושיר

אני כבר לא מטריד במבטים מלאכיות עם עגלת

תינוק, זה מרגיש לי לא מוסרי.

זו אמא שדואגת לולד שלה.

גם כשהיא רוכנת לעברו עם הטייץ האפור

כשהאגן המעוגל, הנשי והפוסט הריוני שלה נחשף

בשיא תפארתו,

אני מסובב את הראש לצד השני,

מביט בפיליפינית נטולת העכוז

ובוכה בפנים.

😔