לפני 4 שנים. 25 בנובמבר 2020 בשעה 4:17
שהנשית הזאת תגבור עליי.
היא אישה, היא עדינה, היא רכה,
היא נזר הבריאה
ואני.. מחוספס וגס, אסרטיבי ולא מנומס,
זה לא יכול להיות.
היא רגישה, היא בוכה, לפעמים חלשה
ואני גבר גבר שלא מזיל דמעה,
זה לא יכול להיות.
היא דאגנית, אכפתית, כזאת אימהית
ואני רגוע, קריר, משחק אותה אדיש,
זה לא יכול להיות.
הרי בכל רגע נתון אני יכול לעקם לה הצורה.
כי אני גיבור, אני חזק
ועדיין היא מפרקת אותי מבלי להרים יד,
רק בלחישה ומבט,
זה פשוט לא יכול להיות.
אבל זה היה.