לפני 3 שנים. 7 בדצמבר 2020 בשעה 15:31
לפני שנפרדנו
שאלתי אם אפשר לגעת שוב כדי שתהיה לי
מזכרת ממנה לנסיעה הארוכה בחזור.
בהתחלה היא היססה, אבל הסטלה הכריעה
והנהנה בבייישנות קסומה.
מאמין שבתוך תוכה היא תפסה את הבקשה
שלי יותר כמחמאה מאשר מוזרה.
חיוך סוטה ומטומטם השתלט עליי, נצמדתי אליה
ולחשתי תודה.
הכנסתי את האצבע דרך הטייץ, בין הפלחים,
הזזתי מעט את התחתונים והגעתי לטבעת
החבויה שעד לפני חצי שעה הייתה חשופה
ופתוחה.
גירדתי בקטנה, מספיק בשביל לספוג ממנה את
ריח התאווה האפלה.
חיבוק ונשיקה.
שעתיים נסיעה עם גלגלצ, ג'וינט ביד החלשה
ואצבע אחת להסנפה.