'לא קוראים לי אסף'

כשמנסים לנתח אותי.

כשמתיימרים לדעת מה מפעיל אותי.

חוץ מזה שזה שחצני להחריד, אני באמת ובתמים מאמין שההתעסקות העצמית הזאת גורמת לך להיחשף מתישהו לצדדים הפחות טובים שבך ולגלוש לרחמים עצמיים ודיכאון.

תנו לי להיות בלי לשפוט, בלי לנסות ישר לתקן את התהיות. מחבב אותי מהורהר ומתוסבך. מעדיף להשכיל וללמוד תוך כדי תנועה אותנטית, ללא עצירה והתבוננות מלאכותית.

בסופו של דבר..

זה גורם לי לחיות כל פעם מחדש,

אז חלאס לרצוח לי את החסרונות. תודה:)