גם לשנאה יש מקום. הרי לא כל אחד מסוגל לאהבה, לא כל אחד יכול לראות את הטוב שבשני. העובדה שאני לא משכיל להבין את הצד השני וההפך(מה שיוצר שנאה), זה גם מה שמאפשר לכל אחד מאיתנו בסופו של דבר להצמד לדברים שהוא טוב בהם. כי אם אני אבין יותר מדי מדוע גם אתה צודק אני לא אוכל להתמסר לעניינים שלי. כמו ערוגה- צריך ליצור מרחק בין צמח לצמח כדי שהגזר לא יתפוס את המקום של הסלרי. החיץ הוא הכרחי לצמיחה שלנו. זה בונה את העולם. אם נדגיש לדבר על מה שמאחד אז מה שבסוף יבצבץ זה מה שמפריד. האתגר האמיתי של האהבה זה קודם כל לדעת במה אנחנו חלוקים ואחרי שהצלחנו להרגיז אחד את השני בוא נראה עכשיו אם אנחנו גם מסוגלים לאהוב. אפילו במכות יש חיבור מסוים, יש נגיעה, משהו מהשני בכל זאת נטמע בך. אדישות אם כבר זה הרבה יותר גרוע משנאה, לשנוא זה סימן שאכפת לי ממך. מתוך ההכרה לדברים שמפרידים בינינו כך גם תבוא הידיעה שאולי הם לא כאלה משמעותיים. שאולי החיץ הוא לא כזה גדול. אבל קיים.
מזל. 💔❤
