מילים ושיר

צאו לי מהראש,

ותישארו אצלי בלב.

אחרי שעזה תהפוך לאדמה חרוכה-

נזרע בה פרחים במקום שנאה,

ואת הפרחים נשקה עם הדמעות שלנו.

הפרחים יהפכו לעצים מלבלבים,

העצים יתחברו לשדות ירוקים,

ובשדות ניצור מסיבות.

נתאחד, נצחק ונבכה תוך שאנו רוקדים.

נחגוג את החיים, שלנו ושל אלו שרקדו.

ולעיר הזאת לא יעזו יותר לקרוא עזה.

יקראו לה נובה, חדשה.

💧

🌱