'לא קוראים לי אסף'

כולנו עברנו אותו מתישהו..

כשהחיה שבך מתעוררת, ללא גינוני נימוס, ללא בושה אנושית. תאווה נטו.. לאכול את זה שמולך, להסתער, לטעום את כולו, בלי מחשבה. חיבור אסרטיבי מלא בזיעה, ליקוקים וריח חריף של תשוקה. להיאבק בזה שמולך כאילו הוא האויב הכי מתוק שנתקלת בו. לחוש את הנשמות מתקוטטות.

מלחמה רוחנית-שדה קרב גשמי.

כשהשליטה והנשלטות מתערבבות בתוך הכאוס.

להתענג באגרסיביות.

להרוג אותה עד פורקן..