לפני 5 שנים. 3 בנובמבר 2019 בשעה 22:06
שירי ילדות מהניינטיז מרטיטים לי את התוספתן. מחזירים אותי לתמימות נכספת, שבלתי ניתנת למיחזור. ראיתי דברים במהלך העשורים הבאים שגמרו לי את הנשמה- מצבי קיצון, ריחות לא נעימים ומראות מזעזעים שלא אתגבר עליהם כנראה לעולם. גאה בעצמי שלמרות כל זה, השפיות לא נגזלה.
נעימה זכה עם ילדה קסומה מלטפת לי את השריטה.