הפעם הראשונה שהערצתי ישבן היה איתה
תמיד הערצתי אותם בגלל חווית ילדות מוזרה. אהבתי אותם, עוד לפני שידעתי בכלל מה זו מיניות ואת היית זאת שנתנה לי להגשים את הפנטזיה העלומה. לא ידעתי איך תגיבי לסטייה, חששתי לצאת מהארון העכוזי. בהתחלה באמת נרתעת, לא הבנת איך לאכול את הרצון שלי לאכול אותך, אבל זרמת.. כי אהבת אותי, עד שבסוף אחרי שהתגברת על המבוכה, אהבת את זה גם. לא אשכח את הפעם ההיא ששמת קרם כדי שאקבל טראומה ואולי ארד מהנושא(טיפ מחברה כנראה). טעמתי, נחנקתי תוך כדי שרצים לי סרטים בראש.. צעקת שזה קרם! לא הפסקנו לצחוק. התרגשתי וחששתי, לא ידעתי אפילו אם אני אוהב את זה.. ואם לא אוהב את זה, אז סתם ביזבזתי שנים על פנטזיה לא נכונה. אבל אהבתי והתמכרנו..לא היתה לנו אינטימיות אחת, בלי האקט הזה. הדליק אותך שזה מדליק אותי. בכל זאת היית ילדה חיילת ובגיל הזה נדיר להיות בטוחים בגוף שלנו ועדיין נתת מעצמך. מעריך אותך על ההקרבה.
תודה לך, אקסית ראשונה.