לפני 4 שנים. 22 בנובמבר 2019 בשעה 21:17
הכרת לי את העולם הזה
במציאות הייתי - ונילי תמים.
במחשבה - מאזוכיסט להשפלה.
מימשת לי את ההשפלה ללא תיאום,
היממת אותי, היממתי את עצמי.
לא האמנתי שאגיע לסטיות כאלה.
היית שם להחדיר בי ביטחון, לקבל את הראש
המלוכלך שלנו.
אז נגעתי ונסעתי...
שלטת בי ובשיא שלי הענקת גם את הרשות..
לשלוט.
האדמתי את הלובן של עורך החלק, בכפות ידיים המורגלות לענג בעדינות.
שרטתי לך את הרוך, עם ציפורניים שעד אז, רק דיגדגו.
אספתי ומשכתי את שיערך האדמוני, תוך כדי שמפרק לך את ההוויה בחדירות אגרסיביות.
תהיתי לרגע אם הגזמתי, הגניחות והרטיבות אישררו לי שאני טורף נכון.
כמו שאת אוהבת.
כמו שאת צריכה.
בכל מצב,
נשארת חלקה.