לפני 4 שנים. 2 בינואר 2020 בשעה 10:04
היא מחייכת אליי כל בוקר, מחייך בחזרה.
המשיכה קיימת, הסמול טוק זורם וקליל.
הכימיה פועלת לטובתנו, הזמן לרעתנו.
לקוחות זועמים מאחוריי, אז אין אפשרות לפתח מעבר.
"תביאי לי נקסט לייט בבקשה"
"אני כבר אמורה לדעת" היא לחשה בצרידות של בוקר.
אני כנראה בין היחידים שמסתכל לה בעיניים ולא
במחשוף וזה מקנה לי נקודות זכות.
אם היא רק הייתה מודעת למבט המטריד שאני שולח
לטייץ השחור שיושב עליה מושלם,
כשהיא מסתובבת להביא לי את מקלות המוות.
"29.50 בבקשה"
שוב נוטש חצי שקל לטיפ,
שוב מתבייש ולא מפתח משיכה הדדית.
נסיכה ערבייה נוצריה,
בחנות "יילו" מלאה בתאווה.