מילים ושיר

כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר – בְּטֵלָה אַהֲבָה, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם;

מרגיש לי שזה היה לפני מיליון שנה כשהתוודתה על האהבה. התרגשתי, הוחמאתי ונסגרתי. לא ידעתי איך לעכל אהבה בגיל הזה. שיחקנו כמו תמיד מאחורי המתנ"ס בזמן שההורים שלנו נפגשו. תמיד הקנטנו אחד את השנייה סימן מובהק למשיכה. היא הייתה ברווזון מכוער עם תלתלים של גרמה , לאט לאט צמחה למלכת שבא אמיתית. התעצבה לאישה עם קימורים. ניסו לשדך בינינו שנים ולא נעניתי. אז היא התחתנה וחשתי רע. התגרשה לאחר שנה. הזדמנות אחרונה לשידוך נכון וטבעי וגם אותו דחיתי. היא התקרבה לחברי ילדות שלי ואני נטשתי אותם רק לא להיתקל בה. אז היא התחתנה שוב והפעם למה שניראה כגבר ראוי.

לא משנה כמה נקבת הברבור תתמסר,

תמיד תהיה לנו אהבה שאינה תלויה בדבר

ואני,

אני אמשיך לשוטט רווק במדבר.