מילים ושיר

שוב חלום שגרתי (הזוי) שלי.

אני וידידה שלא ראיתי שנים, גולשים לנו על נתיבי איילון שהפכו לנהר שוטף 🤦.

רודפים אחר הגיבור הרע שבמקרה, אבל רק במקרה יצא שזה פוטין.

מגיעים כבר לפאתי ראשון, חייבים לתפוס אותו

לפני שאיילון נגמר 🤦(2).

מסתער עליו מימין, היא מאגפת אותו משמאל,

תפסנו את הגמד.

הוא מסתכל עלינו במבט מבויש, מביט לו טוב טוב בעיניים, קולט שביב של דמעה.

לפתע מרינה מקסימיליאן באה לעזרתו, מתחננת על חייו.

נצמדת אליי, מתחילה להתחכך בי, יונק את פיטמותיה הדשנות.

בינתיים הידידה מפנקת את פוטין בירידה, תוך כדי שהוא משחרר "כן בלאט"🤦(3).

מנסה להבין איך המרדף הפך לאורגיה סובייטית.

משום מקום, צונמי מהים התיכון בא ושוטף את כולנו..

אני קם בבהלה,

קולט אותה מעסה לי את הכיפה, עם לשון

חלקלקה.

🤦(4)