לפני 4 שנים. 10 בפברואר 2020 בשעה 13:28
האבא הפולני, מסתכל לי על הזיפים ונחרד.
עם האמא הסתדרתי, בחנפנות ומבט מיוחד.
מעבירה לי יד על הירך מתחת לשולחן,
רק שאחותה הקטנה לא קלטה, שלא יהיה בלאגן.
אחיה המתנשא מביט בי במבט חלול,
אל דאגה אוטוטו אטעם את אחותך, יא נעלול.
5 דק שיחה, האבא הבין שאני לא הבן אדם שעפים עליו,
קיבל בהבנה את המזרחי שלפניו.
פלצנות ברמת אפעל,
שעה וחצי עברה ומתפרקים בחדר מעל.