לפני 4 שנים. 12 בפברואר 2020 בשעה 7:09
הופס, אני גומר.
הופס, היא לא הספיקה.
כל יום, נתקל בשפתיים הבשרניות שלה,
בדרך הלוך לעבדות ובחזרה.
לעתים שוכח, איך נראים שאר חלקי גופה.
חולם בהקיץ, להטריד לה את השפה.
אפילו זיון, לא עובר לי במחשבה.
רק לחוש לה את הפה,
לנשום אותה מבפנים.
לעצום עיניים ולחלוק נוזלים,
לשתות ממנה את טעם החיים.
מתי? 💋