מילים ושיר

לרוב, הרגש שבי הוא חד וחריף.

עולה על גדותיו עם צונמי של אנרגיות.

מכניס אותי להיי מלטף,

מוצא את עצמי מפזר אבק מתוק לכל עבר.

עד שהשגרה חודרת..

ההרגל מטאטא את הקסם

ואני נפרד ממנו בפנים זועפות.

מאוכזב מעצמי שלא הצלחתי לשמור עליו

ומגיע למסקנה המרה-

הדבר היחידי שכרוני אצלי, זה הרגש האקוטי.

ואולי היא תופיע,

בטוחה במקום שלה מולי.

תעצב אותו לטובה,

עם מוח סוטה ושלוות עולמים.

🌻