|
|
|
נפשי פצועה וריקה מתוכן.
עולמי כבה מיום ליום.
השחור עוטף אותי ברכות , משאיר לי טעם של עוד , מושך אותו אליי.
הכל נפל מגובה , אי שם בין צמרות עצים מלבלבים להם באמצע החורף. שיר ישן מזכיר לי תקופה.
מה היה לי אז ומה יש לי היום?
עולם שלם נעלם ומתפרק, שקט של שעות, חיפשת אותו .
תמיד אמרו לך תיזהרי במשאלותיך ילדה.
עוד לילה, עוד בוקר וכלום לא קרה.
קרה יותר מידי בכדיי להחזיר את הזמן.
הדמעות זולגות על זמן שלא יחזור.
זמן שלא ישכח ותמונות לכל החיים.
הייתי איתה היום באסיפת הורים, נסיכה יפה שלי.
היא ישבה לה שם דרוכה ולחוצה קוצצת ציפורניים כאילו הגיע גזר הדין.
כמובן שהמאיות חגגו להן שם ולא היתה לה כל סיבה לדאגה, זה הזכיר לי את ימיי הילדות שלי שאמא שלי היתה מתייצבת ויודעת שהיא הולכת להתאכזב.
היא הקטנה הזאת הגרסה המשודרגת שלי קצת יותר יפה יותר חכמה פשוט יותר בהכל , הצליח לי...
ואז חשבתי לעצמי אנחנו חיים לנו את היומיום מי בא ומעביר עלינו ביקורת? מי זה שם ששופט אותנו ואומר לנו מה לא עשינו נכון בחיים? אם פעלנו נכון ואם לאו...
אולי גם היום אנחנו צריכים מישהו שיגיד מה נכון ומה לא , כיצד אנחנו צריכים לפעול בלי רגשות בלי מסננות פשוט שיגיד הכל מהכל.
אסיפת הורים... צריכה לאסוף את עצמי!!!!
מחפשים לנו נשלטת קבועה , אנחנו זוג, שולט ונשלטת, מחפשים מישהי לסשנים קבועים.מישהי להעביר איתה לילות ארוכים של חוויות חושים.
מחפשים נשלטת שרוצה להצטרף אלינו ,זוג שולט ונשלטת.
בא לי לספר לכם סוד , יותר נכון לכן בנות.
טוב אני יודעת שזה ישמע מצחיק אבל אני רוצה להגיד לכם שבמשך כמה חודשים הטוסיק היפה שלי ספג לא מעט הצלפות וגם הירכיים שלי.
נחשו מה ?!?!?
טוב נראה לי שעליתי על משהו הצלוליטיס כמעט ונעלם , כן אני יודעת שזה נשמע הזוי , אבל שמתי לב לשינוי.
אני בחורה רזה וחטובה אבל דווקא אצלנו רואים את זה הכי הרבה.
וכמו שאתן יודעות השנים עושות לנו שינויים פה ושם.
אז לפני שאת חושבת לעבור אצל המנתח שלך , נסי קצת הצלפות מבטיחה שזה פחות כואב מסכין הניתוחים.
חומר למחשבה...
השולט שלי ואני מחפשים צלע שלישית להערב , נשלט/ת
ניתן להשאיר הודעות
Kpaulo5694@Gmail.com
יש לי כל מיני התחייביות בחיים אני מנסה לעמוד בהם.
אבל את ההתחייבות האמיתית בחיי , אני לא כיבדתי התנהגתי בצורה אפסית ושפלה , השפלתי את כבודי ואת כבוד האדון שלי.
עכשיו הגיע הזמן שלי להתחייב ...
אז אני מבטיחה בראש ובראשונה להיות נאמנה ואמיתית ולא להסתיר ממך דבר.
אני מבטיחה לשמש לך לכל צורך שרק שתחפוץ.
אני מבטיחה לעמוד באתגרים אשר תציב בפניי גם אם הם לא מוצאים חן בעיניי או לא ניתנים לביצוע.
אני מבטיחה למלא את כל רצונותיך וגחמותיך תוך כדי ביטול עצמי שלי.
להיות שלך 24/7 בכל זמן ובכל מצב .
לעמוד מאחוריך ולתמוך בך בכל אשר תרצה ותחפוץ , לאהוב אותך ללא תנאי.
להיות כנועה לרגליך בכל אשר תרצה .
תקבל אותי חזרה לזרועותיך ?
לפעמים אני חושבת איך זה בלי
מן ריק כמו סוג של וואקום בחלל
ריקנות היא דבר כל כך שיטחי וכל כך עמוק, ריק לי בפנים.
ללא שום תנועה , ללא שום תזוזה
הכל בפנים נח לו שם.
הגוף והנפש במצב סטטי.
הרגשה לא קלה...
הרגשה של פעם שהייתי בחיים הקודמים שלי.
כלום לא קורה עוד יום ועוד יום עובר, תמיד הייתי אומרת לעצמי, מה זהו? אלה החיים שאנחנו חיים?
עוד יום עובר ועוד אחד וכלום.
החיים ממשיכים.
אני לא מוכנה להתפשר, לפעמים הזמן משנה אותנו לא רק מבחוץ
גם מפנים בצדדים הכי עמוקים שלו , של החיים האלה.
טוב נו , מה עכשיו???
פאק למה זה לא עובד לי , למה אני לא מצליחה לשלב את העולם שלי עם העולם שלו.
אני רוצה כל כך רוצה לספק כל כך מתאמצת באמת אני מנסה , מנסה להיות טוטלית אני בנאדם טוטאלי בהכל , תמיד אמרו לי אצלך זה או שחור או לבן , אין אפור.
טוטאליות טהורה אז למה , למה זה לא הולך לי חושבת ומתייסרת במחשבות עליך , על כמה אני נותנת וכמה אתה נותן אבל אני לא עושה חשבונות , זה לא מעניין אותי.
אני נבלעת בין שני עולמות , נקרעת ביני לבין עצמי.
מנסה לנשום מנסה להתאפס על עצמי, הוא טילטל את עולמי נשמתי וגופי.
לילות כאלה תמיד יזכרו לי כל חיי צלקות ישארו או שיעלמו , מי יודע.
אבודה בתוך עצמי בנבכי נשמתי מחפשת תשובות בתוך עצמי , בתוך קרביי .
אבודה...
הוא החזיק עמוק בפנים את כל הזעם והאימה.
לרגע תהיתי , אבל כן זה הוא.
סתם התחבא לו שם במעטפת ורודה , של חיוך צידי .
אל לי לטעות ולו לרגע , כי הוא שם חי ובועט , רק עניין של זמן עד שהכל יצא.
אז הערב הוא הולך לפרוק הכל, עלי הזונה שלו הכלבה האפס.
אספוג הכל בגאווה למען רגעים נוספים של חמלה וחסד ממנו.
שולט שלי
מחכה לך...
