בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זמנים מודרנים

כאב עד אובדן חושים
לפני 9 שנים. 5 בנובמבר 2015 בשעה 19:36

עוד יום אפור , פאק האובך הזה הכל מלוכלך אולי אפילו כמוני, נכנסת לתוך הבועה שלי למחשבות האלה , שרצות שם בראש הזה 

מרגישה כמו עכבר מעבדה שרק סביב עצמו...

אתה מדליק את האור , אני רואה רק את הצל שלך 

הצל שלך מוכר לי , מוכר לי מפעם אולי היינו יחד באיזה גלגול לך תדע...

אתה מכין לי קפה של בוקר , כן רק אתה יודע כמה סוכר אני שותה , ומנער לי חלב לקצף כמו שאני אוהבת 

איך אתה יודע ומכיר בי כל נקודה 

אתה יודע שבבוקר אני שקטה, אתה הכי היפר בבוקר.

תמיד הייתי מוקסמת מזה איך אתה מתעורר ומשתלב עם היום בכזאת קלות.

בוחן את גופי מסתכל עליי יורד על ארבע מלקק קצת , אני מתה על הראש שלך בין הרגליים שלי, כמו גור קטן, רק אתה יודע אותי תמיד ידעת תמיד תדע אהוב...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י