לפני 8 שנים. 22 באוקטובר 2015 בשעה 19:54
"תעזבי את זה כבר" ! האיץ בי אדוני.
דקות קודם לכן כשראיתי את דמי בפסי אורך ורוחב על הסדין הצחור במלונית נתקפתי בושה וניסיתי לשפשף את הכתמים במגבת רטובה.
לא היה זה דם בתולין ולא דם ששתת מעור קרוע תחת הצלפות עזות, צר לי על המאוכזבים שקיוו מן הכותרת למנת הריגוש המצופה.
סתם, דם של מחזור שהתפזר במשגל לוהט על פני המיטה הזוגית.
את אדוני קיבלתי בכריעה, מצח נוגע ברצפה וידיים פשוטות קדימה, כפי שהורה לי.
ליבי הלם בהתרגשות כמו נקישות של פנינים מתפזרות על רצפה,
אך משהניח ידו על ראשי וליטף בעדינות את שערי.
שקט ונרגע.
ושורה משיר של נתן זך, עלתה בזכרוני:
"כמו להרגיש יד אהובה עכשיו במקום בו לא חשנו בה זמן רב"
