אדוני הוא מחונן, אדם רחב דעת ובקיא במדעי הטבע כמו במדעי הרוח, זו תכונה שתמיד מושכת אותי בגברים.
אבל הגאונות הזאת מגיעה כעסקת חבילה עם שורה של מאפיינים קבועים, ממש כמו בסרטי נוסחה. כמו שה"איש הרע" חייב להתוודות על המיקום של הפצצה כאשר הוא מותיר את הגיבורים קשורים בקשר גורדי, כפי שהמפלצת בסרטי אימה תתעורר עוד פעם אחת אחרי הסוף. כמו שמרקו ימצא בסוף את אמא, כך האדון שלי חייב ל..
הנה דוגמא לאחד המאפיינים האלו
אנחנו יכולים להיות ברגע הכי רומנטי בעולם, אני עשויה לומר מילים מדוייקות על הקשר בין שליטה ואהבה. אם אעשה טעות כלשהיא, נגיד במספר זכר/נקבה, בתחביר, בשיכול אותיות או איזה שהוא גילוי של חוסר ידע... משהו זערורי.
אם יצרתי רווח, מקום שבו יעלה על דעתו דבר שנינה, במיוחד אם יש הזדמנות לעשות שימוש בלשון נופל על לשון, אם פער קטן מזמן רפליקה צינית – אז אין כוח בעולם שימנע ממנו לומר זאת.
לא משנה עד כמה יהיה הרגע צרוף ענוג, יתכן שנהייה חבוקים באמצע שקיעת שמש על שפת הים, על רקע שיר של אדל, עיניים אוחזות זו בזו באינטימיות, משהו אמיתי וטהור...
ואז כאש בוערת בעצמותיו, הוא יהיה חייב להרוס עם איזו הברקה.
נדמה לי שיש לזה שם
קוראים לזה- חננה!
