אביגיל הכרמלית

הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה

ותֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת-דָּוִד וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל-פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ:
וַתִּפֹּל עַל-רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי-אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר-נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ:

לָהּ אָמַר עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ.

הָיְתָה- נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים

שמואל א' פרק כ"ה

לא קונה בננות ירוקות

לפני 8 שנים. 1 בדצמבר 2015 בשעה 19:11

אני מדברת עם הדום שלי על העתיד, על האפשרויות:

לחיות עם בן הזוג לשעבר שהוא החבר הכי טוב שלי בחיים, תמיד עמד ויעמוד לצידי.. ההורות המשותפת הולידה קשר אמיץ. אבל אה- מה -מה – ווניל, והלהט ביננו גווע מזמן.
או עם הווניל השני שמחזר אחרי, כולו כנות ופשטות אבל כל הרגש שלי כלפיו מצטמצם לחיבה.. כמעט אימהית.
או לחכות ולחפש את האדם הנכון לי, פנוי, הממזג מינונים המדוייקים של קינקיות, ידע וכריזמה.

החיים קצרים, אני מצינת בפניו , ראה גוטפרויינד הוא בן גילנו

הרבה יותר ממה שאת מעלה על דעתך...הוא עונה לי

אני לא קונה בננות ירוקות!

אני חושבת על הביטוי הזה כל הלילה וכל היום, עם בוקר קמה ומתקשרת אליו.