כל (שלשת) האדונים שהייתי בבעלותם היו מלגלגים על " ספר החוקים שלך"
בציניות, אירוניה, סרקזם... מרימים גבות " וזה מה שכתוב בספר הלכות הסאביות?"
כן, היתי עונה, כרך כ"ו, חוברת 3 עמ' 12 למעלה!
זה קרה בכל פעם שאמרתי דברים כמו
" אבל אדון אמור להתיחס לבקשות של הסאבית תוך פרק זמן סביר שלא יעלה על.."
או
"סאבית בוחרת דום ולא אדון בוחר סאבית."
או
" זה יגמר כשאבקש להשתחרר, באופן מכובד ומכבד"
או
"אתה יכול להיות עם אחרות, בתנאי שאתה מיידע אותי קודם, כדי שאוכל להפעיל שיקול דעת אם אני רוצה בקשר פוליגמי"
או
"יש רגעים שהמשחק הדרמטי נגמר ואנחנו הופכים להיות בני אדם! מן הישוב, ואז אני לא השפחה שלך, אני הפרטנרית שלך
לקרבה, ומין, וחיבה, וקטע ממסע החיים, ועליך להתיחס אלי ככזאת"
איפה הספר הזה? שאל אותי פעם, האדון הקודם שלי, הפניתי אותו ל"סיפורה של או" אבל זה לא בדיוק זה .. נכון?
הוא לא נכתב, מסכת חוקי המשנה והגמירה, אז עלה לי רעיון היום, שאולי אנחנו צריכות לכתוב אותו, להעלות אותו על הכתב. את מה שידוע לנו, לי ולאחיותי, בחוש הצרוב בלב.
החוק הראשון שאני מבקשת להעלות זה - פרק הזמן הסביר, והוא אומר כך
חייב אדון, לא משנה כמה שפחות יש לו, להתראות פנים אל פנים עם הסאבית שלו, לפחות אחת לשבועיים! חריגה מכלל זה
תחייב פיצוי בדמות שיחת נפש ארוכה במיוחד.
אדוני... כבר שלשה שבועות ש...
