זה לא בלוג!

הרבה פעמים אנחנו פוגשים באנשים חדשים שמתחילים את דרכם בבדסם, לוו דווקא צעירים אלא פשוט עדיין בתחילת הפיכת המחשבות למעשים.

הנסיון והתקשורת שלהם מתבססת על העבר הקינקי/הונילי ותבניות עבר חברתיות וירושה מההורים, אפילו השיח הוא בוסר מבחינת הבנה עצמית וחקירה עצמית .

עמדת הדום/דומית על פניו קשה במקרה כזה ועל כן אציין כמה נקודות תקשורת ואינטרקציות חשובות:

שלב ההכירות:

1.אתה הדום/דומית! - את/ה צריך להוביל את השיח ולקבוע את הכללים - לבסס דומננטיות!...גם אם את/ה גבר או אישה, התפקיד שלך להוביל מהתחלה והתחלה - זה שיח. אם את אישה - שולטת, התבנית שפונים אלי לא חשובה כאן, הכוח ליוזמה אצלך ואת צריך לדחוף את התקשורת לכיוון הרצוי לך.
אם אתה גבר - שולט, לחץ ודרישות הן לא דרך להוביל, אלא להפחיד ולכווץ. בשני המקרים האגו חייב להיות מזערי, מותר לטעות אבל חשוב לדעת להתנצל.
חשוב לציין שלא לתת לצד הסאבי להרגיש שהוא מוביל את השיח...זה יכול לייצר תסכולים בשני הצדדים.

2.מחסום שפה - הוא צריך לבדוק התאמה ולרדת לתקשורת הבסיסית של הצד השני, כך שהמסרים שלו יובנו וגם הצד השני לא ירגיש מחסום שפה וקושי תקשורתי.
תחשבו על עולה חדש שהגיע לארץ והשפה שלו דלה, עלינו למצוא את המילים הנכונות עבורו על מנת לתקשר לו מה אנחנו רוצים ולהבין וללמד אותו כמובן.

3.פחדים וחשש - לדעת להכיל פחדים וחששות שדי ברור למה הם עולים - בגלל חוסר הנסיון או נסיון רע, וחוסר ידע. חשוב לזכור - החששות יושבים על תבניות מיניות מהעבר, טראומות, תמימות, בורות וכו'. וכל זה על מנת לקיים שיח שעוקף פחדים וחששות....אז סבלנות, והמון (במידה ויש עניין וחיבור מעבר) ובבקשה לא ללכת ל"קיצון" שעל פניו הרבה מעבר לגבולות השיח של אותו אדם, פשוט לא להפחיד את הצד הסאבי -למשל, לא לדבר על מציצה רומית אם נושא הקיא הוא טריגר.
לשלוט על עצמך (לא להיות המקום נואש) ועל הצרכים והרצונות שלך, בידיעה שאם הגבולות פוטנציאלית יזזו יהיה מענה עבורם וההשקעה תשתלם.

4. מפת מוקשים - על הדום/דומית, לסמן את המוקשים - גבולות אדומים, מהמורות - גבולות צהובים (כאלה שניתן לשחק בהם בזהירות). עליו לשאול כמה שיותר שאלות כל מנת לרדת כמה שיותר עמוק ולייצר מפה ברורה כמה שניתן של פרופיל האדם שממולו - לא רק בדסמי אלא כאדם בכללותו.
ובמקביל לראות האם המפה הזו מתאימה לו/לה לשליטה או לדינמיקה הרב פעמית או החד פעמית שהוא/היא רוצה.
האחריות היא עליו/עליה להבין את המפה וגם לשקף לצד הסאבי מה היכולות שלו ומה מצפה ממנו (תיאום ציפיות).
לדום/דומית אין זכות לנסות לשנות את מה שקיים עוד לפני שיש הסכמה נלהבת לשת"פ, אבל כן ניתן להטות את הדברים בזהירות בלי להיגרר למניפולציות רגשיות - חשוב לזכור להיות אותנטי ושקוף כמה שניתן ולשים הכל על השולחן לראות כולם, כולל הסברים ותשובות,גם אם חלק לא יודעים לו/לה...כל זה מייצר אמון.

5. לשים גבולות - על הדום/דומית לדעת לשים גבולות כבר בתחילת השיח, כבר בתוך הנסיון הזה, להציג בקשה מסויימת לדינמיקה הקרבה. לדוגמה, לקבוע שעה לשיחה או זמן התכתבות שנוח לשני הצדדים - הכול בבקשה וחס וחלילה לא בדרישה.
לדום/דומית היענות לבקשה או חוסר היענות לבקשה, זהו שיקוף טוב לבאות ובכלל.

6.לא להניח ולא לנחש, לשאול! - בשיח פתוח שיפוטיות, הנחות ומסקנות בלי שאלות אלו מחשבות שלנו שאנחנו מקבעים לצד השני ומייצרים לו נרטיב לפי הנסיון והתבניות שלנו.
כדום/דומית צריך לצמצם הנחות ופרשנויות שלנו, ולשאול ולשאול ולשאול שאלות על כל מה שלא ברור לנו, עד שנבין מה אומרים לנו. באותה נשימה לדעת לשים גבול לפרקטיקה הזו לצד הסאבי, ולענות על השאלות בכנות ושקיפות.

שלב הבניה והקשר:

7.מותר להגיד הכל! - היות ויש פתיחות גדולה, רוב הנושאים מדוברים ועל השולחן, נראה שכל צד יכול להכיל את צורת ההתבטאות של הצד השני - חופש מוחלט...אז לא!. אף אחד מהצדדים לא כותל ולא אלוהים ( במיוחד הצד הדומיננטי).
על הצד הדומננטי, לייצר מערכת משוב בריאה ונכונה לשני הצדדים, כלומר שעבורו יהיה נוח להכיל את הנאמר - ביקורת, תלונה או בקשה ואף תחנונים.
על הצד הסאבי לעקוב אחר ההוראות ולדעת להוציאי את המחשבות, המילים בצורה מסודרת וקוהרנטית בשליטה - לדעת להוריד את הרגש המשתלט ולמצוא מקומות למראה - שיקוף מאנשים אחרים(חברות, חברים..ממליץ לקבל פרספקטיבה מהמגדר השני). על מנת להעביר את המסר לצד הדומננטי (כנ"ל גם הצד הדומננטי לצד הסאבי).
זאת עבודה של שני הצדדים, לשפר ולדייק את התקשורת והמשוב כל הזמן, אך רק הצד הדומננטי קובע איך זה יתבצע בסופו של דבר.

8.מהמורות - עבודה עם גבולות צהובים, גבול כזה הוא לרוב חוסר ידע או חוסר ניסיון וביטחון לפעמים גם חוויה לא טובה ואליהם מתלווה חשש, לעומת גבול אדום שהוא לרוב בגלל טראומה או נסיון רע ממש, ואליו מתלווה פחד וכיווץ (ממש אפשר לראות זאת).
עבודה עם גבולות צהובים, היא עבודה עדינה של גילוי עצמי שדורש סבלנות בשיח - שאלות ותחקיר בנושא ובסבלנות באקט - התקדמות איטית וזהירה, עם הבנה ברורה שמילת הבטחון יכולה להיפלט בכל רגע.

9.פירוק והרכבה - נושא מורכב שגם נוגע בגבולות צהובים וגם אדומים, כאן הסכנה גדולה ודרוש רצון של הצד שמפרקים לחוות פירוק (יכול להיות שחזור או נגיעה מסויימת בנושא שמעלה את הקושי והכאב הנפשי מחדש), משמע הסכמה נלהבת עם הכנה מוקדמת וכמובן בסיס מעולה של אמון ועומק.
לא מתעסקים בחלקים האלה בתחילת הדרך בגלל הרגישות שבעניין והרתיעה המובנת של הצד הפגוע.

*חשוב לזכור שאנחנו לא רופאים ולא אנשי טיפול והידע מוגבל וכך גם הניסיון.
אבל אם כבר החלטתם להתנסות, חשוב להיות זהירים ומאוד פתוחים תקשורתית... וכמובן לצפות שאולי יהיו השלכות לא טובות.

בסוף בסוף הרצון הוא לראות האם יש התאמה בסיסית וסקרנות הדדית גם אם ההתאמה היא חלקית ויש אחוזים בסימן שאלה.
ובסוף להבין האם היא/הוא חושש/ת סקרן/-ית או חושש/ת בורח/ת...סקרן/ית זה פוטנציאל ובורח/ת זה כבר לא שלנו ולא איתנו.

**************************************
* זהו פוסט עבור דינאמקה ותיק - חדש, בחלקו מתאים גם ותיק -ותיק, אבל זה פוסט נפרד שאכתוב בהמשך.
גם החלוקה היא שרירותית, מותר להיות גמיש ולשנות סדר דברים לנוחות.
**העצות והתובנות הן רק תפיסת העולם שלי ולא ספר חוקים עשה ואל תעשה.

**************************************