אני מודה שאני אדם קורא, לכן תוך כדי חיפושי להכיר אני קורא פוסטים, דיונים וגם בלוגים של אנשים (בכלוב), באופן טבעי יוצא שזה בעיקר נשים.
לפעמים יש אוצרות אינפורמטיבים יוצאים מן הכלל ולפעמים פשוט יש כתיבה אותנטית מהלב ומהמעיים, אבל לפעמים יש פשוט תוכן תשומי...לא תמונת ציצי- תחת הרגיל ולא תמונות אוכל וטיולים אלא תוכן בדסמי קשוח שהצד הנשי כותב (גבר אם יכתוב, יקבל סקילה ותלייה בכיכר העיר) על סיטואציות כוחניות וחסרות רסן כמו הרפתקאות מיניות מוגזמות, אונס, עינוי,סשנים בדסמים קשוחים וכו'...על פניו לפעמים מגוף ראשון - כלומר עליהן ולפעמים זה על צד ג' - סיפור, פנטזיה...בלי באמת אזהרה!
לרוב מה שמתלווה לתוכן הזה רבבות נשים ואחוז מסויים של גברים שנזעקים ומחבקים אותה וירטואלית על הזוועה, אבל בעיקר מופעלים רגשית כמו אחרוני צופי החדשות המכורים בארצנו.
החדשות כמו הכותבות מחפשות קהל שימשיך לספק רייטינג - תשומי, כל אחת מסיבותיה (והפלטפורמה כמו קזינו, לא מפסידה ותמיד מרוויחה בעיקר מהטראפיק)
ידוע שפחד ממכר, כלומר המוח מפריש הורמונים שמפעילים את הגוף ונוצר סטרס, וסטרס בתדירות גבוה ממכר, וכמובן משפיע על מגוון רחב של היום יום.
כאשר אנחנו רואים או קוראים טקסט קשוח שמזעזע את הנפש, הפחד נכנס לפעולה - אנחנו נכנסים לנעלים של הקורבן ונוצר סטרס.
חזרה לנושא המדובר, היות ובארץ סטרס הוא תופעה רחבה, אז גם ככה כולנו רגישים יתר על המידה לתופעות חדשות של סטרס.
והינה כותבות הסיפור אולי במודע ואולי לא משתמשות ברגישות הזו לקבל תמורה - לרוב זה רק תשומי בדמות של דאגה, אמפתיה ורצון לעזור (להן) כולל פניה לפרטי וגיוס עזרה ועטיפה.
- לפעמים זה נסיון לבסס מעמד מסויים בתוך קבוצה, קהילה וכדומה, מעמד של הכרה כבעלות ידע מסויים למטרות פרסום. אנשים יכירו אותי ויהיה לי מעמד בקבוצה או בקהילה (קוראים, משתתפים וכדומה) - ולפעמים זה למטרות כלכליות (כמו החדשות בארץ) למכור לנו ספר או שירות כזה או אחר.
בהכללה גסה, הרבה פעמים התחושה שהן רוכבות על "הקהילה" למטרות אישיות מסויימת בלי באמת לרדת לעומקים ולטעום את עולם האמיתי והפרקטי של הבדסם.
הן לרוב יתחבאו בדמות האנונימית - מספרת הסיפורים שכביכול חשופה בסיפורים אבל לא במציאות...והמציאות האמיתית היא מציאות קשה ולפעמים עגומה כמו של כולנו בלי בלונים מנופחים ובלי פילטרים של אנסטוש!
במבט חד ועם נסיון, נוכל לראות חורים בסיפורים שהן מספרות חוסר הגיון בפרקטיקות או חורים בעלילה ובסדר הדברים שהם מספרים לנו בסיפורי הזוועות ואף בפנטזיות נוטפות הזימה, אפילו אם נשווה את הסיפור למקרים אמיתיים נוכל לראות חוסר עקביות וגם הכי חשוב:
הרע- הוא רע מושלם באופן מפליאה! הנפגע - הוא נפגע וחסר אונים באופן מושלם וממש נוח לסיפור.
ומשתתפי הסקס אם מדובר בזימה - הם פשוט מושלמים ולא נחים לרגע אחד עם זיקוקים בכל פעם.
כלומר אין פשלות, בעיות, פדיחות ואפילו עייפות אחרי העבודה או סתם לא בא להם!...במיוחד לרעים בסיפור, בכלל לא נראה שיש להם קשיים, שהמציאות של כולנו מזמנת לנו,..את זה, לא נראה לאורך כל הסיפור וכמובן בשאר הפרקים בעלילה.
בקיצור מנותק מהמציאות, פנטזונריות מקצועית!
הנזק של הקולות הללו ברור, אם נמשיל זאת לארנק תרומות , לדוגמה יש ברשותנו 100 שח ואנחנו מפזרים שקל פה ושקל שם על אנשים שלא צריכים אותם באמת, כאשר נגיע לאדם עני אמיתי, לא ישאר לנו כסף לתרום.
הקולות של "העניים" שבאמת, באמת צריכים עזרה לא נשמעים מרוב שהרעש בחוץ ,הרועשים, הם מאוד רועשים ויצרתיים - להם/ן יש מטרה ברורה ו"לעני" יש רק את הצרות שלו.
נזק הקפי שקיים, זה כל מי שהוא מעבר לרק עם רגישות מושחזת מהסטרס הקיים, אלא עם טריגרים, חרדות ופוסט טראומות שחווים את הסיפור באופן אוטומטי עליהם.
מה נעשה?
נפעיל מנגנון שאלות נוקב ונחפש את החורים בעלילה, את המקומות בהם הכותבת לא מכירה את התחום והדברים מומצאים ולא הגיוניים, בקיצור לחפש עובדות ומציאות...זה יעזור להטיל ספק, ולנסות להבין מי מולנו, ואולי לשמוע את הקולות החשובים באמת של "העניים" השקטים .
למען האמת דיי!!... אפשר לכתוב סיפורים חיובים וקרובים למציאות, לא רק שלילים ומוגזמים, על בדסם נכון ועדיין קשוח ... גם לזה יש קהל שירצה לקרוא וללכת לישון בידיעה שזה סיפור דמיוני עם תחושה טובה...ואנחנו נשאר עוקבים נאמנים ומחוייכים...
אז באמת שדיי!!
תנו לנו לקרוא בשקט!
תפסיקו לייצר סטרס רק בשביל תשומי!
יש ציצי- תחת עבור זה!
